ככה קטן, ככה גדול. למילים שאנו מגלגלים בקצה לשוננו מבלי משים, יש משמעות גדולה.
הבדל דק שמשנה את התמונה ומשפיעה על בחירתנו. זהו זכות לגלות את מה שביניהם.
בין
לבין
בקרוב!
בקרוב!
בין חייב למחויב
מהי בחירה אמיתית?
כל בחירה שהיא אמיתית, יש בה ויתור. השימוש במילים משנה המון.
חייב: האדם מרגיש שהוא בוחר לפעול כי אין לו ברירה.
מחויב: האדם מרגיש שהוא בוחר לפעול כי יש לו ברירה אחרת, ולמרות זאת הוא חפץ לבחור בטוב.
חייב: האדם בוחר לוותר על דחפיו ותשוקותיו הטבעיים כי הוא מרגיש שהוא מוכרח.
מחויב: האדם בוחר לוותר על דחפיו ותשוקותיו הטבעיים כי הוא יודע שהוא מחויב.
חייב: לאחר הבחירה האדם מרגיש כבול, מעין הרגשה שהוא אולץ לבחור נגד רצונו.
מחויב: לאחר הבחירה האדם מרגיש סיפוק אדיר שרק תחושה של בחירה מלאה יכולה לספק.
חייב: האדם מרגיש שהוא חייב לעשות את רצון הבורא ואין לו שום שליטה על בחירתו.
מחויב: האדם יודע שהוא מחויב לעשות את רצון הבורא מצד המחויבות שלו, והוא בוחר בטוב כל רגע.
אדם רימה את חברו בעסקה כושלת. האם מותר לו לרמות? לא. האם הוא יכול לרמות? כן.
זה שהוא יכול לא הופך את זה למותר. אסור לאדם לרמות את חברו. אבל הוא יכול לרמות את חברו. עובדה - הוא רימה!
חייב: אדם מרגיש שגרמו לו לבחור בדרך מסוימת.
מחויב: אדם יודע שהוא בחר בדרך מפרי רצונו.
חייב: האדם מרגיש שהוא צם ביום כיפור כי כתוב בתורה.
מחויב: האדם יודע שהוא צם ביום כיפור כי הוא בוחר לקיים את מה שכתוב בתורה.
התורה לא גורמת אוטומטית לאנשים לשמור אותה. יש לבחור בזה.
כל דבר שכתוב בתורה שאסור לעשות = בחירה.
חייב: האדם שומר שבת ממקום שהוא חייב, ואין לו ברירה אלא לעצור את כל החיים אחת לשבוע, ולשבות.
מחויב: האדם שומר שבת ממקום שהוא רוצה לעשות את רצון ה', ובעקבות כך הוא עוצר את החיים אחת לשבוע, ושובת.
חייב: האדם מרגיש שהוא בוחר בטוב כי זה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות.
מחויב: האדם מרגיש שהוא בוחר בטוב כי זה הדבר הנכון והראוי ביותר לעשות.
הרב זלוטניק ממצפה נטופה לא מפסיד מנין בשום אופן. שנים, הוא עושה הכל כדי להיות במנין קבוע ומדקדק בזה מאוד. יש לו הקפדות וחומרות רבות, כמו להגיע לבית הכנסת לפני רוב הציבור, להתכונן לפני התפילה, ועוד. יום אחד הוא חזר הביתה בריקוד ושיר. הוא סיפר לבני ביתו:
"היום אני האדם הכי שמח שיש. אתם יודעים למה? כי גיליתי שאני לא חייב ללכת למניין בזמן. בכלל לא. אבל אני רוצה!"
הוא היה ניראה המאושר שבאדם! עין לא ראתה אושר כזה מעולם.
חייב: האדם חושב שהיצר הרע הוא טעות ופקשוש, וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להתגבר עליו.
מחויב: האדם יודע שהקב"ה ברא יצר הרע מלכתחילה, וכל הפואנטה הוא להתגבר על זה. זה אמנם לא קל, אך אפשרי בהחלט.
חייב: האדם בוחר ברע כי הוא מרגיש שהוא חייב את זה. קשה מאוד לקום ולחזור בתשובה כשהוא מרגיש שהוא היה חייב.
מחויב: האדם בוחר ברע כי הוא יודע שהוא יכול לבחור בזה. קל מאוד לקום ולחזור בתשובה, כי הוא יודע שהוא לא היה חייב.
חייב: אדם מרגיש שיש אינסוף תנאים וסיבות כהסבר לבחירה שלו.
מחויב: האדם יודע שהסיבות הם היצר הרע שמחליש את האדם לבחור בטוב.
אנחנו הדור של הבחירה, וזה דור מיוחד בגלל זה. יש הרגשה בו זמנית שאפשר לבחור הכל, ובו זמנית כאילו אין בחירה בכלל, כי נולדתי בזמן שהיה בבית משבר / הייתי בת יחידה / רק בכיתה ד' גילו שאני רגיש לגלוטן / ההורים שלי התחזקו כשהייתי קטן / גדלתי עם אח לא בריא בנפשו...
כל הנושא של בחירה הוא האתגר של הדור שלנו. יש היום כל כך הרבה מקום לבחירה חופשית, אך אנו מתהלכים בעולם כמו מוגבלים.
עד לפני כמה מאות שנים רוב היהודים שמרו מצוות, כמעט כולם הלכו בתלם. לא היה מושג כזה של "דתי" "חילוני" או "חרדי" כי אם יהודי לא היה חלק, הוא היה תלוש, אפילו הגויים לא התעניינו ביהודים האלו.
היום בועטים. לא כי חייבים לבעוט, אלא כי יכולים לבעוט. פעם, בשלבים הראשונים של החילון, אנשים היו מחללים שבת בבית ולא כלפי חוץ. הם לא היו מעיזים לעשות את זה כלפי חוץ. היום, כל אחד יכול להגיע לחטאים הכי חמורים בעזרת פלאפון חכם בכמה שניות.
היום מקבלים את כולם. אדם לכאורה חופשי לעשות מה שהוא רוצה וללכת להכי קיצוני שאפשר כי תמיד יהיה קהילה שתקבל אותו. יש רבנים מכל גווני הקשת. יש כל כך הרבה זרמים שיש מקום לכל אחד. גם אם אדם יפרוש מהחסידות של הילדות שלו הוא ימצא את עצמו בחסידות אחרת בזרועות פתוחות. אדם שבוחר ללכת לפי המצות זה בחירה שלו. גם פעם היו בחירות, זה לא שלא היו, אבל הם היו מצומצמות. אשה תמיד יכלה להתגרש, אם היה לא בא לה לעבוד על השלום בית (אם היה בכלל בעיות כאלו). אבל איך היא תחיה?! מי יפרנס אותה?! זה באמת לרעוב ללחם, לא היו ארגוני צדקה. לאורך כל הדורות, תמיד היה אפשר לבחור, אבל האופציות היו הרבה פחות מהיום באופן שאי אפשר להשוות!
היום, אנו חיים בעידן הבחירה.
אנו ממליכים את הבורא עלינו. יותר נכון, יש שבוחרים להמליכו, ויש שבדרך.
חייב: האדם מרגיש כבול ומוגבל. הוא בוחר לעצמו את המעשים שלו מתוך הרגל. כמו "עדר".
מחויב: האדם מרגיש הכי חופש שיש. הוא בוחר לעצמו את המעשים שלו כי הוא רוצה, ולא מתוך הרגל.
חייב: האדם מרגיש שהוא מסכן, היות שהוא חייב לשלוט על התאוות, הרגשות הלב המטעות, הדחפים והרצונות הטבעיים שלו.
מחויב: האדם שולט על התאוות, הרגשות הלב המטעות, הדחפים והרצונות הטבעיים שלו. הוא מרגיש מלך! אין חופשי יותר ממנו!
אנחנו בדור שיכול לבחור את הקב"ה. סוף סוף קם כזה דור! זה הדור לפני המשיח.
כתוב, "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים". [ מסכת ברכות, ל"ג, ב' ] . למה יראת שמים לא?
כי יש בחירה!
"הנה נתתי לפניך את החיים ואת המוות ובחרת בחיים". (דברים ל', י"ט).
הקב"ה נתן אפשרות בחירה. הוא ברא את העולם בצורה כזאת שיש לכל יצור אנוש בחירה חופשית.
אין דבר שמביא לנשמה אושר רוחני ואינסופי יותר מזה.
- - -
תודה גדולה לגב' יעל זלוטניק, גב' חוה סנדרס, וגב' מיכל זגדון על האוצר היקר בלימוד בין "חייב למחויב".
בקרוב!
בקרוב!