ככה קטן, ככה גדול. למילים שאנו מגלגלים בקצה לשוננו מבלי משים, יש משמעות גדולה.
הבדל דק שמשנה את התמונה ומשפיעה על בחירתנו. זהו זכות לגלות את מה שביניהם.
בין
לבין
בין דת לכת
מעט מגוחך ואפילו זלזול, לשים את המונח "דת" לצד "דת", כשאנו מתכוונים כמובן לדת היהודית.
יש כל כך הרבה אמת, טוהר, ויופי ביהדות, שאין לו אפילו הרכב אחד שמזכיר ניואנס של כת.
עם זאת, הרווח בלימוד אודות ההבדל בין 'דת לדת' תועלתי, כדי לנפץ מיתוסים וטעויות חשיבה שורשיים.
כת: ציות לאורך החיים המוגדרים של הכת הוא חובה.
דת: ציות לאורך החיים המוגדרים של הדת היא בחירה.
כת: קבוצה חדשה ולא מוכרת, עם תוחלת חיים קצרה.
דת: קבוצה עם היסטוריה ומסורת מוכרת וארוכה.
כת: קבוצה קטנה ומקומית, עם מעט אנשים שמשייכים את עצמם לכת.
דת: קבוצה בעלת נוכחות גלובלית, עם מיליוני אנשים שמשייכים את עצמם לדת ברחבי העולם.
כת: יש השפעה רק על חברי הכת כשהם עסוקים בעצמם.
דת: יש השפעה משמעותית על התרבות והחברה העולמית.
הרמח"ל בספרו דרך ה' אומר, שכשהקב"ה ברא את העולם, הוא נתן אפשרות לכל אדם מכל עדה שהוא להכיר בו, ומי שיכיר בו יזכה שצאצאיו יהיו העם הנבחר. לא היה לבורא עדיפות לאף אחד מסוים. כל אחד יכל לבחור להכירו, כל עם יכל להיות העם הנבחר, יכלו להיות אפילו כמה עמים נבחרים שמכירים בבורא, אבל מאז בריאת העולם היחיד שעשה זאת הוא אברהם אבינו.
אברהם אבינו הסתכל על העולם, בדק וחקר, והבין שלא יכול להיות שכל זה נוצר לבד. אבל לא רק שהוא הכיר בבורא, הוא גם לימד אודות קיום הבורא הלאה. אם הבורא היה רוצה שרק אברהם אבינו באופן ספציפי יהיה אב העם הנבחר, הוא היה יכול למנה אותו כבר כשהוא נולד. אלא אז, אברהם היה נהיה אבי העם הנבחר מבלי שהוא בחר בזאת, והיות שכל מהותנו בעולם הזה הוא בחירה חופשית, הבורא חיכה בסבלנות מבריאת העולם במשך 2,000 שנה (!) לאדם הראשון שיכיר בקיומו. אברהם לא נבחר להיות אבי היהודים, אלא הוא בחר בזה.
היו אנשים לפני אברהם אבינו שהכירו במציאות הבורא, כמו: אדם, נח, שם, עבר, מתושלח, וחנוך, אבל הם לא זכו להיות אבי העם היהודי. הם אפילו לא נחשבים יהודים! הם כולם היו מועמדים להיות אבי העם הנבחר, כי הם הכירו בבורא, אפילו לשם ועבר היה ישיבה! אבל ההבדל בין הישיבה של שם ועבר לישיבה שאברהם אבינו פתח, זה שאברהם אבינו לא השאיר את האמת שהוא גילה לעצמו, אלא הוא הפיץ את אור האמת הלאה. הוא לא רק התרחק מהפסלים, אלא ניפץ אותם ומסר את נפשו על זה.
כת: יש אמונות מסוימות הידועות רק לחברי המעגל הפנימי והן נשמרות בסוד מהעולם הרחב.
דת: גם דתות שיקריות מהיווסדם, השקרים לא נמצאים מאחורי סורג ובריח.
כת: עומד בראשו מנהיג כריזמטי וסוחף הטוען שהוא השליט, שמפעיל שליטה משמעותית על חברי הכת, בדומה מאוד לדיקטטור.
דת: עומדים בראש מנהיגים שונים לנאמני הדת, הם זמינים למי שרוצה לקבל תמיכה וכיוון.
רבים חושבים, שהיהדות היא דת. אנו היהודים - ודאי שלא כת - אבל אנו גם לא דת. היהדות הוא לא שם תואר לדת.
העם היהודי, הוא עם.
אנו היהודים לא גזע, לא עדה, אלא עם - עם ישראל.
אנו עם אחד מוגדר. וכמו כל עם, לעם היהודי יש מאפיינים. העם היהודי מאמין בבורא אחד, שברא את כל העולם, ושבאיזה שהוא תקופה הוא מסר את תורתו לעמו, ואנו לקחנו את מלוא האחריות לחיות לפי זה, כשהכרזנו מבלי להסס פה אחד במעמד הר סיני: "נעשה ונשמע"!
היהודים חיים לפי מה שכולם קוראים "הדת היהודית", והרבה מזכירים את המונח "יהדות", להבדיל אלף אלפי הבדלות מה"נצרות" וה"איסלם", אבל זה לא מי שאנחנו. אנחנו עם. משפחה. לכולנו יש שלושה אבות משותפים - אברהם, יצחק, ויעקב.
דת: בכל הדתות האחרים רודפים אחרי אנשים שיצטרפו לדת, וזה נעשה על ידי מה שאנו קוראים "מיסיונרים". המיסיונרים מנסים לפתות אנשים להצטרף לדת בכל אמצעי אפשרי. הם משקרים, מסלפים נתונים, מציעים כל מיני טובות הנאה, אפילו כספיות. המוטו שלהם הוא: "רק תגיעו, לא משנה באיזה דרך או אמצעי"!
היהדות: היהדות היא אוצר. היהדות לא רודפת אחרי אף אחד. האוצר לא רודף אחריך. אתה רוצה לזכות? תחפש! לא קל להתקבל לעם היהודי. מעטים הם אלו שעוברים את כל שלבי הגיור המורכבים. כשגוי מבקש להיות יהודי נעשה הכל כדי לשכנעו שזה לא בשבילו. כי זה באמת לא בשבילו. לא כל אחד יכול להיכנס לארמון המלך.
"אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת יהוה ודעת אלוקים תמצא". [ משלי פרק ב' פסוק ד' ]
ומה לגבי אחינו היהודים, שנולדו יהודים, ועוד לא שומרים תורה ומצוות? אנו כאן לחזק אותם ואין זו מסיונריות היות שמדובר בחזרה לשורשים ולמקור. מי לא רוצה להכניס בן אבוד הביתה? איזה בן אבוד לא רוצה לחזור לביתו?!
אנו עומדים מוכנים ומזומנים לקבל אותם -
בזרועות פתוחות.